בדיקת מי שפיר נעשית בעיקר עקב גיל האם וסיכונים גדלים לסיבוכי הריון. בדרך כלל, ההמלצה היא לעבור בדיקת מי שפיר כאשר גיל האם הוא יותר מ- 35. על פי תוצאות הבדיקה, ושקלול עם תוצאות בדיקות נוספות, הייעוץ הגנטי והמיילדותי אשר יינתן לאם יהיה בעל ראייה רחבה יותר שייקח בחשבון מספר גורמים רב יותר.
במקרה ולא תישלח האם לייעוץ ובירור מי שפיר, או כאשר ניתוח הבדיקה לא ייעשה באופן מיטבי, או כאשר יתרחשו סיבוכים כתוצאה מהבדיקה באופן לא סביר, יהיה חשש לרשלנות רפואית אשר עלולה להוביל לסיבוכים מילדותיים לאם או לעובר ולתביעה משפטית אשר תנסה להטיל את האחריות לתוצאות על הגורם המתאים.
מתי מבצעים בדיקת מי שפיר?
בדיקת מי שפיר הוא הליך רפואי שנעשה במהלך החלק הראשון של השליש השני להריון (קרי בין שבועות 16 ל- 18). במהלך הבדיקה, נעשה גם אולטרה סאונד על מנת לוודא את מקום השיליה והעובר. תחת אולטרה סאונד יוכל הרופא להכניס את מחט הבדיקה בבטחה דרך הבטן, כך שתגיע לרחם ותוכל לדגום את נוזל מי השפיר המקיף את העובר. ההמלצה היא לקחת פחות ממ"ג נוזל שיכיל תאים עובריים. את הנוזל מעבירים למעבדה המתמחה בסוג בדיקות אלו בכדי לבדוק ולעקוב אחר הפרעות גנטיות כרומוזמליות.
ההמלצה לבדיקת מי שפיר נעשית כאשר תנאי אחד מבין התנאים מתקיים: גיל 35 ומעלה בעת ההריון, היסטוריה משפחתית או לידת ילד עם מומים מולדים, תוצאות מעבדה לא תקינות בבדיקות אחרות שנעשו (למשל סיסי שיליה), תוצאות לא תקינות בבדיקות אולטרה סאונד בשבועות מוקדמים יותר. בדיקת מי השפיר אינה יכולה ואינה מתיימרת לזהות את כלל המומים המולדים הפוטנציאליים, אולם היא עשויה לזהות סיכון מוגבר לתסמונת דאון, סיסטיק פיברוזיס, ספינה ביפידה, אנצפליה וניוון שרירים.
הסיכונים הכרוכים בבדיקת מי שפיר
בדיקת מי שפיר היא אחת הבדיקות החשובות ביותר שנעשות טרם הלידה, בכדי לדעת להעריך הפרעות מולדות. בדיקה זו מבוצעת בכל העולם, מכיוון שהיא פשוטה ובטוחה יחסית. הסיבוכים החמורים השכיחים יותר עלולים לכלול סיכון מוגבר להפלה והפרעות שילייה. הסיכון להפלה מוערך ב 1:200, כך שאישה אחת מכל 200 נשים תחווה הפלה כתוצאה מבדיקת מי שפיר. פגיעה ישירה בעובר כתוצאה מהחדרת המחט הינה נדירה. סיבוכים קלים נפוצים עלולים לכלול פצעים בעור, אשר בדרך כלל ייטו להשאיר צלקות
למרות הסיכונים הפוטנציאליים, עבור נשים הנמצאות בהריון בסיכון גבוה, הליך הבדיקה עשוי להיות ריווחי יותר. עם זאת, ההחלטה על בדיקת מי השפיר והנכונות לעבור אותה היא החלטה אישית המבוצעת על ידי האם בלבד. מחובתו של הרופא המטפל ליידע את האם על הסיבוכים האפשריים וליידע על עלות התועלת של ההליך אל מול הסיכון הקיים.
הוכחת רשלנות רפואית
רשלנות רפואית, בעיקר כאשר היא נעשית בעת הריון, היא בעלת השלכות והשפעות רבות. רשלנות כזו חייבת להיות מוכחת, בדרך כלל בבית משפט, באופן אשר ידגיש את חוסר הסבירות של המהלכים שננקטו. סיטואציות רשלניות עלולות לכלול מקרה בו הרופא לא התייחס לסיכונים הקיימים במהלך ההריון, מהלך הבדיקה נעשה באופן רשלני ולא מקצועי או כאשר הבדיקה נעשתה בחלון זמן שאינו מתאים לבדיקה זו.
הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בבדיקה זו, כמו למשל פגיעה ישירה של העובר ממחט הבדיקה, עולים באופן ישיר כתלות בגודל העובר. ההמלצה היא כי בכל מקרה בו התממש הסיכון הפוטנציאלי הכרוך בבדיקה, יש לבדוק האם הייתה כרוכה בכך רשלנות רפואית וטעות בשיקול דעתו של הרופא.
