לידת ואקום (שולפן ריק) היא לידה מכשירנית שבה על מנת לחלץ את הוולד ולהעבירו במהירות בתעלת הלידה, נעשה שימוש בגביע מיוחד המוצמד לקרקפת שלו.
הגביע מהודק לקרקפת באמצעות ואקום, הנוצר על ידי מנוע המחובר לגביע באמצעות צינור. בדומה ללידת מלקחיים, הנחשבת אף היא ללידה מכשירנית, גם השימוש בוואקום כרוך בסיכונים מסוימים לעובר ולאם היולדת ולכן יש לשקול היטב את ביצוע ההליך ולבחור בו רק כאשר הוא עדיף על אמצעים אחרים ליילוד התינוק.
במסגרת לידת ואקום, מניחים את גביע השאיבה על ראשו של הוולד, מצמידים אותו בחוזקה באמצעות הוואקום וכאשר הקרקפת נצמדת לגביע, מושכים את התינוק החוצה מתעלת הלידה. כאשר ראשו של התינוק מחוץ לגופה של האם, לרוב מנתקים את גביע השאיבה מראשו של התינוק וממשיכים בלידה ללא עזרים מיוחדים.
באילו מצבים נהוג לשקול ביצוע של לידת ואקום?
האפשרות לבצע לידת ואקום עולה בדרך כלל במצבים הבאים:
- הארכת השלב השני של הלידה – אם התינוק לא מתקדם בקצב הרצוי בתעלת הלידה, ייתכן כי יהיה צורך "לסייע" לו להתקדם במסלולו באמצעות מכשיר ואקום. מצב זה מתרחש בשכיחות גבוהה יחסית בנשים שקיבלו אפידורל. כמו כן מתן אפידורל מקשה על היולדת לסנכרן בין תזמון הצירים לתזמון הלחיצות. לפי חוקרים מסוימים, העלייה בשכיחות היולדות המקבלות אפידורל, נמצאת בקורלציה עם העלייה בשכיחות לידות הוואקום בשנים האחרונות.
- מותשות – אם היולדת מותשת ומתקשה ללחוץ בעוצמה, אין זה מן הנמנע שתבוצע לידת ואקום.
- מצוקה עוברית – מצוקה עוברית היא מצב חירום שבו קיים חשש לחיי העובר וישנו צורך בהול לחלצו במהירות האפשרית.
- תחלואה אימהית – ישנן נשים שמסוגלות תיאורטית לבצע את הלחיצות העוצמתית, אך החשש הוא שהמאמץ יגרום להן לנזק מפאת תחלואה קיימת. הכוונה היא למשל לנשים הסובלות מיתר לחץ דם, מחלת לב פעילה ועוד.
יתרונות השימוש בוואקום על פני מלקחיים
השימוש במשאבת ואקום עדיף על השימוש במלקחיים בלידות מכשירניות, שכן אין כל צורך להכניס להבי מתכת לתעלת הלידה ולפיכך הסיכוי לקרעים בתעלת הלידה, נמוך יותר. בנוסף, בהשוואה ללידות מלקחיים, הלחץ התוך גולגולתי נמוך יותר וכן ההליך דורש מיומנויות נמוכה יותר משמעותית.
יחד עם זאת, גם הליך זה אין לבצע ללא ניסיון מוקדם, אלא במקרים חריגים בלבד. עוד נציין בהקשר זה כי אחרי לידת מלקחיים לרוב אצירת השתן ביולדות ממושכת יותר בהשוואה ללידות ואקום ושאחרי לידת מלקחיים, שכיחה יותר גם אי ספיקה של הסוגר האנאלי. מעבר לכל זה, שכיחות הפגיעה במקלעת הברכיאלית נמוכה יותר בלידת ואקום בהשוואה ללידת מלקחיים.
לידות ואקום בישראל
בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה משמעותית בשיעור לידות הוואקום במדינת ישראל, כמו במדינות רבות אחרות ברחבי העולם. כך לדוגמה לפי הנתונים שמספק משרד הבריאות בנושא, בשנת 2000 בוצעו בארץ 5503 לידות ואקום בלבד ואילו בשנת 2004 בוצעו כבר 5938 לידות ואקום. לעומת זאת בשנת 2010, בוצעו לא פחות מ-6656 לידות שכאלה. סך הכל לידות ואקום כחמישה אחוז מהלידות. אחוז נמוך יחסית, כשמשווים אותו לאחוז הלידות המסתיימות בניתוח קיסרי (קרוב ל-20%).
