בעיות נשימה של העובר במהלך הלידה הן סיבוכים הכרוכים בהשגחה רפואית צמודה גם במהלך הלידה וגם לאחריה. בדרך כלל, קשיי נשימה של העובר בלידה יאפיינו לידות של פגים שנולדו לפני החודש השמיני, וזאת משום שהריאות טרם בשלו על מנת לספוג את החצן.
האם ניתן לצפות זאת מראש ומהו הטיפול המתאים? מאמר זה מספק את התשובות למצבים בהם מתעוררים סיבוכי בלידה.
במהלך הלידה ישנם מקרים בהם לעובר יהיה קשה לנשום, כלומר, כמות החמצן שמגיע אליו יורדת, וזאת בשל תהליך הלידה עצמו.
במידה ואלו לא הצליחו לייצב את הדופק של העובר, ויש חשש לאספקת החמצן אל העובר, יהיה צורך בהתערבות רפואית, על מנת להוציא את הוולד מהרחם. התערבות זו יכולה להתבצע באמצעות מכשירים, כמו וואקום או מלקחיים, או באמצעות ניתוח קיסרי.
הראשונה מאפיינת לידות של פגים והשנייה מאפיינת תינוקות אשר שאפו מים מקוניאלים. בלידת פגים התינוק מתקשה להכניס אוויר אל הריאות. שאיפת מים מקוניאלים מתרחשת כשהתינוק שואף לריאות מי שפיר עם צואה, במצב העלול לגרור סכנה, מאחר וזו עלולה לחסום את דרכי הנשימה.
כאשר לוולד יש קשיי נשימה, הצוות הרפואי ידע כיצד להתאים את סוג הטיפול. במקרים בהם יש סכנה ללידת פג, תקבל היולדת זריקה להבשלת ריאותיו של העובר. במרבית המקרים הזריקה תוכל לסייע לתהליך ההבשלה של היילוד ותשפר את בריאותו במהלך השהות בפגייה.
כשהתינוק שואף מי מקוניום, הרי שיש צורך לספק טיפול מיידי הכולל שאיבת המים, וטיפול חמצן כבר בחדר הלידה. לרוב יהיה צורך בהשגחה של 48 שעות. מניעת קשיי נשימה של עוברים כשקיים חשש ללידה טרם הזמן, כלומר, טרם השבוע ה 37 להריון, יהיה צורך לתת זריקה להבשלת ריאות העובר. בלידות בהן אין חשש ללידת פג, כמעט ולא ניתן לספק פתרון ליולדת, מאחר ולא ניתן לצפות קשיי נשימה במהלך הלידה עצמה, וכן לא ניתן לצפות שאיפה של מים מקונייליים. לכן, חיבור אל מוניטור במהלך הלידה הינו אמצעי חשוב, מאחר והוא מאפשר לצוות הרפואי בחדר הלידה לקבל מדד לדופק של העובר ובכך למנוע מצב של חוסר אספקת חמצן אל העובר. חשוב לציין כי כיום, בזכות הרפואה המתקדמת, ניתן לספק טיפול מתאים ליולדת ולוולד, גם במהלך הלידה וגם לאחריה, כך שבמרבית המקרים, גם כאשר קיימים סיבוכי נשימה של עוברים, בין אם במהלך הלידה ובין אם לאחריה, ניתן לעבור את המכשול הזה בהצלחה, ולהבטיח את מלוא הבריאות אל הוולד.