לידה מוקדמת – באילו מקרים תידרש לידה לפני התאריך המשוער?

הריון ולידה זה לא משחק! בחרי נכון –
יולדת - מרכז מידע ליולדת לקראת הלידה!

השאירי פרטים לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלי לסרב


לידה מוקדמתלידה מוקדמת, כשמה כן היא – לידה שהתרחשה מוקדם מהצפוי וליתר דיוק, לפני השבוע ה-37 להיריון. תקופת ההיריון המלאה היא 40 שבועות והלידה מוגדרת כלידה מוקדמת אם התרחשה עד שלושה שבועות לפני המועד שבו לפי ההערכות התינוק אמור היה להיוולד.

תינוק שבא לעולם בלידה מוקדמת, הנקראת גם "לידה טרם זמנה", מוגדר כפג. נכון להיום לפי נתונים שנאספו על ידי משרד הבריאות, אחד מתוך 14 הריונות סך הכול מסתיים בלידה מוקדמת.

כיום בישראל שיעור הלידות המוקדמות המתרחשות בישראל מתחת לשבוע ה-33 עומד על 1.3% מכלל הלידות ואילו שיעור הלידות לפני השבוע ה-28 עומד על 0.26% מכלל הלידות.

גורמי הסיכון ללידה מוקדמת

באופן עקרוני כל אישה הרה באשר היא נמצאת בסיכון ללדת בלידה מוקדמת. יחד עם זאת, ישנם מספר גורמים המובילים לעלייה בסיכון. להלן החשובים שבהם על קצה המזלג:

  • שימוש בסמים, צריכת אלכוהול או עישון סיגריות במהלך ההיריון.
  • מחלות זיהומיות במהלך ההיריון.
  • מחלות כרוניות שונות כמו הפרעות בקרישת הדם, סוכרת או יתר לחץ דם.
  • בעיות במבנה של צוואר הרחם או הרחם.
  • לידה קודמת של פג.
  • היריון מרובה עוברים.

יש לציין כי ברוב המקרים לידה מוקדמת מתרחשת באופן בלתי צפוי, אלא אם כן מתקבלת החלטה לבצע לידה מוקדמת מטעמים כאלו ואחרים (לרוב בשל חשש לבריאות האישה ההרה או עוברה).

מה הם הגורמים ללידה מוקדמת?

במחצית מהמקרים לא ניתן להצביע על גורם ברור ללידה המוקדמת. את הגורמים לשאר המקרים, נהוג לסווג באופן הבא:

  • סיבוכי היריון – מיעוט מי שפיר, ריבוי מי שפיר, אי ספיקה של השליה, שליית פתח, היפרדות שליה, הריון מרובה עוברים ועוד.
  • סיבוכים רפואיים – זיהום של העובר, מחלות מערכתיות של האם כמו מחלת כליות או מחלת לב, זיהום נרתיקי, דלקת ריאות, עישון סיגריות, אלכוהוליזם, תסביב שחלתי, אנמיה חמורה, דלקת בדרכי השתן ועוד.
  • סיבוכים ניתוחיים (כירורגיים) – קוניזציה של צוואר הרחם, ניתוחי בטן בעבר ועוד.
  • אנומליות במערכת הרבייה – אי ספיקה של צוואר הרחם, רחם חד או דו קרני ועוד.

הסיכונים הטמונים בלידה מוקדמת

נכון לכתיבת שורות אלה, לידה מוקדמת מהווה את סיבת המוות המרכזית בקרב תינוקות, אך גם במקרים שבהם הלידה לא מובילה למות התינוק, ישנה עלייה משמעותית בסיכון לתחלואות מגוונות.

במקרים רבים מאוד יהיה לאשפז את הרך הנולד במשך שבועות ואף חודשים במחלקת טיפול נמרץ יילודים וגם במקרים שבהם הפג יצליח לשרוד ולהשתחרר בשעה טובה מבית החולים, עדיין ייתכן שייאלץ להתמודד עם בעיות שונות לאורך חייו.

בקרב תינוקות שנולדו פגים ניתן למשל לראות שכיחות גבוהה של בעיות נשימה, בעיות שמיעה, בעיות ראייה, בעיות בגדילה, בעיות אכילה ועיכול, שיתוק מוחין, איחור התפתחותי, ליקויי למידה ואף פיגור שכלי, בהשוואה לתינוקות שנולדו במועד. רוב התינוקות שנולדים בלידה מוקדמת, באים לעולם בין השבוע ה-34 לשבוע ה-37 להיריון, כשדרגת החומרה של הסיבוכים גבוהה יותר בתינוקות שנולדו במשקל הנמוך מ-1500 גרם ובתינוקות שנולדו לפני השבוע ה-28 להיריון.

כיצד מאבחנים לידה מוקדמת?

ישנם מספר סימנים המעידים על כך שככל הנראה הלידה עומדת להתרחש מוקדם מהרגיל שחשוב להכיר. בין היתר מדובר בהתכווצויות בטניות בלי או עם שלשול, התכווצויות בתחתית הבטן המזכירות התכווצויות המאפיינות את כאבי המחזור, לחץ על אגן הירכיים, שינויים בהפרשות הנרתיקיות וצירי לידה.

כשישנו חשש ללידה מוקדמת, יש לבצע במהירות ספירת דם מלאה ובדיקת שתן לשלילת זיהום בדרכי השתן. כמו כן יש לבצע בדיקת אולטרסאונד כדי שניתן יהיה להעריך את גודל השליה, מיקום השליה ואת מצג העובר. בנוסף נהוג לקחת משטח מצוואר הרחם לשלילת זיהומים ולבצע בדיקת פיברונקטין עוברי ודיקור מי שפיר אם גיל ההיריון אינו ידוע ויש לבחון את מידת בשלות הריאות של העובר.

בכ-30% מהמקרים שבהם מגיעה אישה עם תסמינים של לידה מוקדמת למיון יולדות, התסמינים השונים חולפים ללא כל טיפול באופן ספונטני.

בכ-50% מהמקרים שבהם המטופלת מאושפזת ומקבלת טיפול בשל תסמיני הלידה המוקדמת, ניתן יהיה לדחות את הלידה ובסופו של דבר הלידה תתרחש רק לאחר השבוע ה-37 להיריון.

רק 10% מהנשים המגיעות עם תסמינים של לידה מוקדמת, תלדנה תוך שבעה ימים לכל היותר מהופעת התסמינים. כאן למעשה טמון האתגר האבחוני והטיפולי, שכן יש לאתר במהירות את הנשים שאכן צפויות ללדת ולטפל בהן באופן ממוקד.

כיצד מטפלים בלידה מוקדמת?

בגדול ישנן שתי גישות טיפוליות, כשהאחת כוללת מעקב והשנייה התערבות. כל מקרה נבחן לגופו ובכל מקרה מפעילים מערכת מורכבת של שיקולים. בין היתר יש להתייחס למצבים שבהם חל איסור לנסות ולעכב את הלידה, יש גם לתת משקל גם להיריון ולהעריך את גודל העובר, שכן הבחירה בכל גישה טומנת בחובה סיכונים לא מעטים. ברוב המקרים כשמדובר בהיריון שבין השבוע ה-24 ל-34, הטיפול יכלול מתן תרופות, מנוחה והמשך מעקב אחרי ההתקדמות והתסמינים.

בתקופה זו חשוב ביותר לתת סטרואידים על מנת לזרז את הבשלת הריאות של העובר. בנוסף, לא אחת מתקבלת החלטה להשתמש בתרופות שתפקידן למנוע את הצירים. תרופות מעכבות לידה (טוקוליטיקה) מספקות לרופאים את מרווח הזמן הנחוץ על מנת לאפשר לסטרואידים לפעול ומאפשרות לעכב את הלידה ביממה אחת עד שבע יממות תמימות, בהתאם לסוג התרופה.

אין לתת תרופות לעיכוב הלידה במקרים שבהם העובר בן יותר מ-34 שבועות, כאשר האישה עם פתיחה של יותר מארבעה ס"מ, במצב של מוות עוברי או מצוקה עוברית, כשקיימים מומים כרומוזומליים חמורים או כשהאם סובלת ממצבים שונים שלא מאפשרים את המשך ההיריון כמו היפרדות שליה, דימום נרתיקי פעיל, רעלת היריון וכיו"ב.

השאירי פרטים לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלי לסרב

יולדת - מרכז מידע ליולדת לקראת הלידה

יולדת - מרכז מידע ליולדת לקראת הלידה מתמחה במתן מידע ליולדת לקראת הלידה, כל מה שרציתם לדעת לקראת הלידה. המרכז מופעל על ידי צוות של אנשי מקצוע בחירים. לרשות המרכז מגוון רחב של מקורות מידע איכותיים, המיועדים להגיש לכם מידע ברור ונגיש.

אז מה היה לנו בכתבה:

ליצירת קשר מוזמנות להשאיר פרטים

דילוג לתוכן