קצב הגדילה של העובר אינו אחיד וצפוי להשתנות במהלך חודשי ההיריון. בשבועות המוקדמים העובר גדל בקצב של חמישה גרם מדי יום לפחות, החל מהשבוע ה-20 נצפית עלייה של 10 גרם ליום לכל הפחות ומהשבוע ה-32 ועד השבוע ה-34, העובר צפוי לעלות 40 גרם ליום. לאחר השבוע ה-34 נצפית האטה בקצב הגדילה ובשבועות ה-42-41, הגדילה נעצרת.
אבחון של IUGR מבוצע במסגרת של בדיקת אולטרסאונד מיילדותי, כשאת הנתונים המתקבלים בבדיקה ממקמים על עקומות גדילה של עוברים. עקומות הגדילה מחלקות את אוכלוסיית העוברים לפי קצב הגדילה שלהם באמצעות אחוזונים.
הגורמים לעיכוב בגדילת העובר
נהוג לסווג את הגורמים ל-IUGR לשתי קבוצות נפרדות: גורמים הקשורים בעובר ובשליה וגורמים הקשורים באישה ההרה. יש לציין כי אם שני בני הזוג נמוכי קומה, גם העובר עשוי להיות בגודל קטן יחסית. במקרים האלו, למרות שמדובר בעובר קטן, לרוב לא יהיה מדובר בעיכוב גדילה, אלא בהתפתחות תקינה של עובר שצפוי להיות קטן יחסית.
אילו בדיקות כלולות במסגרת המעקב אחרי IUGR?
כאשר מבצעים מעקב אחרי עובר עם IUGR, יש לבצע ניטור של דופק לב העובר, מעקב אחרי תנועות העובר, אולטרסאונד לכמות מי השפיר ולגדילה, דופלר של זרימת הדם בשליה וכן יש לבצע בדיקות שונות שמטרתן להתחקות אחר הגורם לפיגור בגדילה.
קבלת ההחלטה בנוגע למועד הלידה הנכון
כאשר מתקבלת אבחנה ודאית של IUGR, יש להחליט האם להניח לעובר להתפתח ברחם עד למועד או שמא דווקא לידה מוקדמת היא האפשרות הנכונה ביותר עבורו. מדובר בהחלטה מורכבת מאין כמוה, שכן הן המשך ההיריון והן לידה מוקדמת של עובר הסובל מ-IUGR, טומנים בחובם סיכונים רבים.
ההחלטה מתקבלת בשיתוף בני הזוג, אך אם האישה כבר קרובה למועד הלידה, לרוב יוחלט לבצע השראת לידה.