מצחיק לחשוב על כך לפעמים, ובעוד שמקומות עבודה רבים מתנים את קבלת העובדים בתעודת 12 שנות לימוד, בגרות מלאה או תואר אקדמי (ואפילו שניים), הרי שלמקצוע ההורות אין כל תנאי סף.
יהיו מי שיקשו מיד ויאמרו כי ישנו הבדל משמעותי בין זכות טבעית ביולוגית לבין מעמד מקצועי שצריך לרכוש עבורו ניסיון ולהרוויח את הזכות הזו.
מן הצד האחד אני מסכים בהחלט וההשוואה היא די כללית; אך מן הצד השני, הורים רבים מתארים לי את ההווי המשפחתי שלהם כמעין 'עבודה שנייה'. יש שאפילו מדגישים ואומרים כי עבודתם המקצועית הרבה יותר פשוטה ולעתים מהווה מפלט.
תחושות של תסכול, לעתים כעס או פשוט עייפות הן טבעיות לחלוטין, אפילו חלק מדרישות המקצוע :). לצד זאת, עם הדרכה מקצועית , הורים יכולים לרכוש לעצמם כלים מדהימים, כלים שיפחיתו את רגעי המתח והכעס, ויתנו את אור הבמה להווי משפחתי רגוע ונעים.
האתגר ההורי – ההווה לעומת העבר
קצרה היריעה מלסקור את תמורותיו של התא המשפחתי לאורכה של ההיסטוריה האנושית, ומה גם שאני מאמין שאאבד אתכם היכנשהו באמצע הדרך.
הנקודה החשובה אליה ארצה להתייחס היא המציאות המודרנית התוססת, הדינמית והעמוסה, אל מול זו של ימים עברו.
פעם, ההורים הטריים היו נהנים מתמיכה משפחתית רחבה יותר. התא המשפחתי סבב אותם מכל עבר, וכל שכן בסביבה הכפרית בה הדודים והדודות, הסבים והסבתות היו בבית הסמוך או קומה מעלה ומטה.
כיום, ייתכן והתא המשפחתי עודנו קרוב, אך הדודים מתגוררים בקצה השני, הסבים והסבתות בקצה האחר, משפחה נוספת מתגוררת בעיר סמוכה; ונשים לרגע בצד את ההיבט הגיאוגרפי – כל אחד ואחת עסוקים בלוח זמנים צפוף ממילא. עבודה תובענית, ילדים, המשימות שבין לבין – או במילים אחרות החיים המודרניים.
עתה ההורים מתייצבים אל מול אתגר של ממש – עזרה שאיננה ניתנת מסביב לשעון (וכיום כל עזרה איננה נחשבת למובנית מאליה), ומחויבויות קודמות שלא נעלמו כגון עבודה ולימודים.
כיצד מתמודדים?
האם כדאי לקחת הדרכה הורית לפני הלידה?
אשים לרגע בצד אמונות טפלות ואם זה עלול לפתוח עין הרע 🙂 ואענה כך:
לטעמי הדרכה הורית מקדימה תועיל חלקית או לא תועיל כלל. כן חשוב להעלות את המודעות אליה, וכל שכן להדגיש שהגעה להדרכה הורית אין משמעותה הודאה בכישלון. כלל וכלל לא.
כל עוד לא נכנסנו לנעלי ההורות, איננו יודעים מהן נקודות החוזקה והחולשה שלנו. האם אנחנו נדע לעמוד על שלנו? האם לא? ומי קבע שהילד או הילדה יערימו קשיים כה רבים? כל אחד ואחת הם עולם ומלואו.
לצד זאת, כל עוד לא נכנסתם לנעלי ההורות, המוטיבציה לפתור בעיה שאיננה קיימת – פשוט לא שם.
מתי כדאי להגיע להדרכה הורית?
אם אתם מרגישים שהקושי הוא רב מדי, שרגעי התסכול גוברים על רגעי האושר והכיף, ראו בכך כמעין סימן דרך שמורה לכם לעצור לרגע ולבחון את ההווי שבבית.
ההגעה להדרכה ההורית כפי שציינתי מעלה, לא תביא עליכם אות קלון, היא איננה מעידה על כישלון ולהפך – היא מעידה על הורים שרוצים להרחיב את סל הכלים שברשותם.
הטוב שייצא מזה, יקרין הן עליכם וכל שכן על ילדיכם.
להדרכה יכולים להגיע הורים לילדים בגיל הרך, בגילאי הגן והיסודי, ועד לחטיבות הביניים וגם התיכון.
נכון שאיש איננו מכין אותנו לקראת הבאות, אך כמו כל דבר אחר בחיים, אנחנו לומדים מחוויות, מהתנסויות, מטעויות ומהסקת מסקנות.
אם לתחושתכם היום יום שבבית מציב עמו אתגרים שחלקם קשים מנשוא, יש לכך פתרון, וישנם כלים שלעתים אף יכולים לחולל שינוי בתוך מספר מפגשים ספורים.
שמי רון שמעוני, יועץ הורים בגישת מיכל דליות, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים. אני מזמין אתכם להשאיר לי פניה באתר: https://www.ronshimoni.co.il/ ובה תוכלו לתאר ולפרט את האתגר עמו אתם מתמודדים. יחד, נבחן אם וכיצד תוכל ההדרכה ההורית לסייע.
לצד זאת, באתרי תוכלו גם למצוא בלוג ובו מאמרים המתייחסים למגוון רחב של אתגרים הפוגשים כל הורה והורה.
