כל לידה היא חוויה אינדיבידואלית לחלוטין, המתרחשת בצורה שונה וייחודית ולמעשה אין שתי לידות זהות, בדיוק כפי שאין שתי נשים זהות.
השלב הראשון של הלידה – התחלת הצירים
השלב הראשון, הנחלק לשני חלקים, מתחיל בצירים שאינם סדירים ומסתיים בפתיחה של עשרה ס”מ (פתיחה מלאה של צוואר הרחם).
את השלב הזה מומלץ מאוד להעביר בסביבה כמה שיותר רגועה וזאת על מנת למתן את רמות האדרנלין. אי לכך, מוטב שבשלב הזה היולדת עדיין לא תעזוב את הבית, המהווה את המקום הרגוע, הנעים והבטוח ביותר האפשרי. כמו כן מומלץ מאוד לעמעם את האורות ולהרבות בעיסויים בגב התחתון, נשימות בטן ותנועתיות.
השלב האקטיבי
חלקו השני של השלב הראשון נקרא השלב האקטיבי. ראשיתו בפתיחה של שלושה ס”מ וסופו בפתיחה של עשרה ס”מ. מדובר בשלב הרבה יותר מהיר מהשלב הסמוי ובממוצע הוא נמשך כשמונה שעות אם מדובר בלידה ראשונה. בשלב האקטיבי הצירים כבר חזקים יותר וצפופים יותר, כשלרוב מדובר בצירים המופיעים מדי שלוש עד חמש דקות. שלב זה מתאפיין בעיקר בהתקדמות תהליך הפתיחה של צוואר הרחם. בשלב האקטיבי מי השפיר יכולים לרדת ספונטנית או באופן יזום בהמלצת הצוות המיילד.
כדי להגביר את הפרשת האוקסיטוצין בשלב זה מומלץ ליצור תחושה חמה ועוטפת באמצעות דמיון מודרך, עיסוי של כפות הרגליים ו/או הגב התחתון, הנחת מגבות חמימות על הירכיים והגב התחתון, שימוש במים חמימים ונעימים ועוד.
השלב השני של הלידה – יציאת התינוק לאוויר העולם
השלב השלישי של הלידה – יציאת השליה
השלב השלישי שבו נפלטת השליה מגוף היולדת, נמשך בין דקות ספורות לשעה. התכווצויות הרחם דוחפות את השליה החוצה והיציאה של השליה מלווה בדימום. עם סיום התהליך המיילדת בוחנת את מידת השלמות של השליה וכן את שלמות חיץ הנקבים. אם התגלו קרעים, הרופא יתפור את האזור ולאחר מכן תוכל היולדת לשהות עם תינוקה כשעתיים, במהלכן מומלץ שתניק את הרך הנולד. בפרק זמן זה יבדקו מדי חצי שעה את לחץ הדם, את דרגת הדימום ואת מצב התכווצות הרחם. בתום השעתיים הראשונות לחיי התינוק, יועבר למחלקת ילודים בזמן שהאם תועבר למחלקת יולדות.