צניחת חבל הטבור היא סיבוך מיילדותי שבו חבל הטבור מופיע במהלך הלידה לפני ראש העובר. מדובר בסיבוך מסוכן מאוד שכן המיקום הלא תקין של חבל הטבור חושף אותו ללחץ שמופעל על ידי הנרתיק צוואר הרחם, האגן וראש התינוק.
החשש המרכזי במצבים שבהם נוצר סיבוך זה הוא שהלחץ המופעל על חבל הטבור יגרום לפגיעה בזרימת הדם ובעקבות זאת תיפגע אספקת החמצן לעובר. פגיעה באספקת החמצן עשויה להוביל לנזק מוחי ואף לגרום למות העובר.
השכיחות של צניחת חבל הטבור יחסית נמוכה במצג ראש ועומדת על 0.5% בלבד. לעומת זאת השכיחות גבוהה יותר כשמדובר במצג עכוז או במנח צדי (20%). ברוב המקרים הלחץ המופעל על חבל הטבור זמני בלבד וניתן לטפל בו פשוט על ידי שינוי תנוחה של האם. יחד עם זאת, אין להקל ראש בצניחת חבל הטבור שכן כפי שציינו, סיבוך זה מקושר לסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה עוברית.
מה הם הגורמים לצניחת חבל הטבור?
להלן כמה גורמים לצניחת חבל הטבור:
- דיספרופורציה בין ראש העובר לאגן.
- מיקום לא תקין של השלייה.
- גידולים באגן.
- עובר שאינו בשל (לפני השבוע ה-34 להיריון).
- מצג לא תקין של העובר (מנח צדי, מצג פנים, מצג משולב, מצג מצח או מצג עכוז).
- היריון מרובה עוברים.
- ירידת מים מוקדמת.
- ריבוי מי שפיר.
- גורמים יאטרוגניים – לא אחת התערבות של רופא המיילד או מיילדת עשויה לגרום לצניחת חבל הטבור. בין היתר מדובר בפקיעה יזומה של מי השפיר, ביצוע היפוך חיצוני לעובר, ניטור עוברי באמצעות אלקטרודה פנימית ועוד.
כיצד מטפלים בצניחת חבל הטבור?
- Overt cord prolapse (צניחה גלויה) – במצב זה חבל הטבור מקדים את הראש של העובר ובמקרים מסוימים אף יוצא לתעלת הלידה לפני היציאה של העובר. אבחון של צניחה גלויה מבוצע על ידי מישוש של חבל הטבור בתעלת הלידה (במצב תקין ניתן למשש את ראש העובר). כאשר מאבחנים צניחה גלויה, יש להעריך במהירות את מצב העובר ולוודא שהוא חי. היולדת צריכה לקרב את הברכיים שלה לחזה בזמן שהמיילד לוחץ את ראשו של העובר כלפי מעלה במטרה למנוע היווצרות של לחץ על חבל הטבור. מצב זה נמשך עד שניתן לבצע ניתוח קיסרי. כדי לגרום לעלייה נוספת של ראש העובר, יש למלא את שלפוחית השתן של המטופלת ב-700-400 מ”ל סליין. בנוסף, עד שהרופא המרדים מבצע אנסתזיה, יש לתת למטופלת חמצן.
- Occult cord prolapse(צניחה שאינה גלויה) – במקרה הזה אין אפשרות למשש את חבל הטבור, הממוקם סמוך לעובר. יש לחשוד בצניחה שאינה גלויה אם נצפים שינויים במוניטור העוברי כמו ברדיקרדיה, האטות משתנות או שילוב בין ברדיקרדיה להאטות משתנות. במצב זה משנים את תנוחת היולדת וכשהדופק חוזר להיות תקין, ממשיכים בלידה. יש לבצע ניתוח קיסרי באופן בהול אם השינויים בדופק לא נעלמים.
- Funic presentation – במצב זה אפשר למשש דרך הממברנות לולאות של חבל הטבור. אם העובר כבר בשל, יש לבצע ניתוח קיסרי. אם העובר עדיין לא בשל, הטיפול משתנה ממקרה למקרה. הטיפול השמרני ביותר כולל אשפוז של האם למנוחה כשהיא בתנוחת טרנדלנבורג, במטרה לשינוי המיקום של חבל הטבור.
ישנה אפשרות לבצע לידה נרתיקית במקרים שבהם אין חוסר התאמה בין ראש העובר לאגן, כשהרחם בפתיחה מלאה ואם רופא בעל ניסיון מוצא שהלידה הנרתיקית אפשרית. יחד עם זאת, ברוב המקרים דווקא הניתוח הקיסרי הוא הטיפול המועדף.
מה הם הסיבוכים הפוטנציאליים של צניחת חבל הטבור?
הסיבוכים האימהיים כוללים בעיקר סיבוכים שמקורם בניתוח הקיסרי. הסיבוכים העובריים מושפעים ממשך הזמן שבו העובר סבל מבעיות באספקת החמצן.
אם הלחץ על חבל הטבור נמשך עד חמש דקות, הפרוגנוזה טובה מאוד. במקרים שבהם הלחץ נמשך יותר מחמש דקות, הפרוגנוזה כבר הרבה פחות טובה והצניחה עלולה להוביל למות העובר.
ראו גם:
חבל טבור כרוך סביב צוואר התינוק – סיבוך לידה נפוץ
