לידה פעילה – או במילים אחרות ההפך מלידה פסיבית

לידה פעילה היא לידה בה היולדת משתתפת באופן פעיל במהלך הלידה. מי שטבעה את המושג הזה, זו ג'נט בלאסקאס שבשנות ה-90 הוציאה לאור את ספרה שנקרא, כמה מפתיע, "לידה פעילה".
בספר היא מתארת לידה בה היולדת קשובה לאינסטינקטים הטיבעיים של הגוף שלה ונעזרת במינימום התערבות רפואית (גם ללא אפידורל). יש שם שיטות שונות להקלה על כאב, תנוחות שונות בהן אפשר ללדת (לטענתה לידה על הגב היא אינה התנוחה הטבעית לגוף), והיתרונות והחסרונות של התערבות רפואית. ג'נט בלאסקאס הוציאה לאור את סיפרה "לידה פעילה" בשנות ה-90 ובכך טבעה את המושג הזה.

לידה פעילה היא חלומה של כל אישה, אבל לא תמיד זה מתאפשר

אני מאמינה בהקשבה לאינסטיקטים של הגוף שלך במהלך הלידה, ואני בעד מינימום של התערבויות רפואיות. ועדיין, ישנם מצבים בהם התערבות רפואית היא בגדר חובה! ואני לא חושבת שכולן צריכות ללדת בלי אפידורל או גז צחוק.
אני חוזרת שוב ושוב במאמרים שלי, שכל אישה היא שונה ומה שמתאים לאחת לא יתאים לאחרת. אין שתי לידות שנראות אותו דבר. הכיני את עצמך ואת גופך ככל הניתן לקראת הלידה הקרובה ואם את סובלת מכאבים אל תהיי גיבורה (את כבר גיבורת על!) ובקשי משככי כאב להקלה. 

close-up-detail-young-blonde-pregnant-mother-black-outfit-sitting-window-sill-bedroom-touching-looking-belly-with-happy-expression

הורמונים המשתתפים בלידה פעילה

הלידה למעשה מנוהלת ברובה ע"י הורמונים, אלו ה"כלים" של הגוף שיעזרו לנו להתנעת הלידה, שיכוך הכאב ומאפשרים לידה טובה. ישנם לא מעט הורמונים פעילים במהלך ההריון והלידה, אבל במאמר זה אתמקד בכוכבים העיקריים.

אוקסיטוצין – הורמון האהבה


הורמון זה מופרש בזמן אורזגמה, הנקה מהשדיים, וכשאנחנו מאוהבות. למה זה חשוב? כי לידה דומה לקיום יחסי מין, התנאים בהם האוקסיטוצין שופע וזורם הם אותם תנאים הנחוצים להנאה מינית: שקט, אינטימיות, ביטחון, ריח נעים ומגע. התנאים של לידה ממוצעת כיום הם שונים מאוד, ולכן חשוב לנסות לייצר את התנאים הללו ככל הניתן. המקביל הסינטטי של הורמון האוקסיטוצין  הוא הפיטוצין (חומר שניתן דרך הוריד לזירוז לידה), מכאן נוכל להסיק שהורמון זה גורם להתכווצות שריר הרחם ו"דוחף" את העובר החוצה לאוויר העולם. לאחר הלידה האוקסיטוצין אחראי להמשיך לכווץ את הרחם ובכך להוציא את השיליה, ולמנוע דימום מסיבי.

רוצה להכיר רפלקס חדש?
רפלקס פרגוסון- גירוי עיצבי (מגע) במקומות הקשורים לגירוי מיני אצל האישה (שפתיים, נרתיק או בפטמות). בעזרת גירוי של נקודות אלה נוכל לגרום להפרשת אוקסיטוצין מוגברת ובעצם לזרז את הלידה באופן טבעי.

אנדורפינים – משפחה של הורמונים שמשככים כאב ומעלים את רמת ההנאה.

בצורתם הסינטטית מוכרים כאופיאטים. אופייט מוכר מאוד הוא האופיום (מורפיום), מכן אנחנו יכולות להסיק שהורמונים אלו עוזרים לשיכוך כאב הלידה והגברת ההנאה . הם גורמים לשינוי התפיסה שלנו את המאמץ או הכאב בו אנחנו נמצאות (הם אחראיים על כך שלא נזכור אח"כ כמה כואב זה ללדת), והם יגרמו לך להיות יותר ממוקדת ומנותקת מכל השאר.
ככל שהלידה מתקדמת והכאב מתגבר, כך גם רמות האנדורפינים עולות ויגרמו לך להתכנסות עצמית.
לאחר הלידה הרמות מגיעות לשיא ויגרמו לך לתחושת אופוריה ואושר.

פרוסטגלנדין

הורמון עם תפקידים רבים בגוף, שאחד מהם הוא ריכוך והבשלה של צוואר הרחם כדי לאפשר לעובר לצאת בקלות. ההורמון מופרש באופן טיבעי במהלך הלידה. הוא גם מצוי בזרע של הגבר (כך שילוב של קיום יחסי מין עם גמירה בפנים יכולה לסייע רבות להתקדמות הלידה. שימי לב! זוהי רק הצעה, בכל זאת את לקראת לידה ולא מרגישה הכי נוח עם הגוף שלך. אם לא בא לך לקיים יחסים אז לא בכוח! תיהי קשובה לגוף שלך)

אדרנלין – הורמון סטרס

בזמנים רגילים ההורמון הזה מופרש כתגובה למצבים מאיימים ותחושת סכנה. בזמן הלידה, קיימת תחושת פחד טיבעי וחוסר שליטה ולכן יש גם עלייה מסויימת באנדרנלין.
בשלב השני של הלידה, האדרנלין יעלה באופן טיבעי והכרחי בכדי שכל מערכות הגוף יתרכזו בלידה. תופעות כמו עליית לחץ דם ודופק הכרחיות להתקדמות הלידה. כתופעת לוואי של ההורמון עלולות להופיע תופעות כמו יובש בפה, צמרמורות או הקאות. במקרים מסויימים גישה שלילית של הצוות המטפל יכולה להוביל להפרשה מוגברת של אדרנלין ובכך לעכב את הלידה.

חשוב שתדעי! במידה ואת מרגישה שהמיילדת לא נעימה ומקשה עליך זכותך לבקש להחליף מיילדת.

לא מעט מחקרים שיצאו בשנים האחרונות הוכיחו שנוכחות של דולה במהלך הלידה מפחיתה ב-99% את ההתערבויות הרפואיות. היום יש מגוון רחב של מלוות לידה (דולות) כך שכל אחת, עם כל תקציב תוכל למצוא לעצמה מלווה ללידה שתעזור לה ותהיה שם בשבילה. אני מזמינה אותך לבדוק את מאגר הדולות שנמצאות כאן אצלנו – כולן מדהימות, וכל אחת מיוחדת בפני עצמה.

מושגים חשובים לפני שנדבר על השלבים בלידה פעילה:

מחיקה– קיצור צוואר הרחם, הוא "נמחק" והופך לדק יותר ויותר עד ש"נעלם" והופך להיות חלק מתעלת הלידה.
מחיקה נמדדת באחוזים כאשר 100% זוהי מחיקה מלאה
פתיחה– התרחבות של פתח צוואר הרחם עד לרוחב מקסימלי של 10 ס"מ. ולא, לא מודדים פתיחה לפי כמות אצבעות. 

השלבים בלידה פעילה

לידה פעילה, כמו כל לידה מתחלקת ל-3 שלבים.

שלב 1: השלב הלטנטי

הגוף מכין את עצמו לקראת הלידה והמוח מתחיל להפריש אוקסיטוצין ופרוסטגלנדינים. שק מי השפיר נפרד בחלקו התחתון מדופן הרחם (סטריפינג טיבעי), צוואר הרחם, שעד עכשיו היה בחלקו האחורי, נדחף לכיוון מרכז הרחם ותעלת הלידה תתחיל להיווצר. השלב הזה מאופיין בצירים קצרים ולא סדירים, בלידה ראשונה השלב הזה יכול לקחת זמן (8-20 שעות ויותר), הצירים יהיו בעוצמה עולה והתדירות תתקצר ולאט לאט תתכנסי יותר בתוך עצמך.
השלב הזה מסתיים שצוואר הרחם מחוק 100% ופתוח 3-4 ס"מ המשימה העיקרית בשלב הזה- ריכוך, קיצור והבשלת צוואר הרחם ליצרת תעלת לידה, על ידי שיטות טיבעיות או סינטטיות.

שלב 2: השלב האקטיבי (פעיל)

בשלב הזה פתיחת צוואר הרחם מתקדמת עד להגעת הפתיחה הסופית שהיא 10 ס"מ והצירים הופכים תכופים וכואבים יותר. בלידה פעילה, ללא התערבות רפואית יתרחשו בגוף תהליכים טיבעיים שיגרמו לך "להיכנע" ללידה ולתת לגוף לעשות את העבודה. יהיה לך צורך למצוא תנוחה נוחה ללדת בה, הצירים יהפכו לסדירים והאדרנלין מתחיל לעלות.

שלב 3: שלב הלידה

הבלבול והקושי של השלב האקטיבי חולפים, הצירים משתנים באופיים ואפילו עוצרים קצת כדי לתת לך "לנוח" לפני הלידה. בשלב הזה ראש התינוק מתחיל לרדת באגן, בשלב מסויים הראש (ואחריו כל הגוף) מסתובב על עצם שנמצאת בחלק הפנימי של האגן, מה שמאפשר לתינוק להמשיך לכיוון היציאה, ציר נוסף ועוד דחיפה… ועוד שניים- שלושה צירים והתינוק שלך בחוץ. עם יציאת התינוק לאוויר העולם רמות גבוהות של אוקסיטוצין ואנדורפין יציפו אותך ואת תרגישי בעננים

לאחר שקילה ובדיקה זריזה המיילדת תתן לך את התינוק ותוכלי לנסות להניק בפעם הראשונה
מזל טוב !
את אימא (מוגדל, יפה, עם לבבות, חדי קרן, זיקוקים) 

072-3971495
מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!