רבים לא יודעים זאת, אך החל משנת 1998, בן הזוג יכול בהחלט להחליף את היולדת בחלק מהתקופה ולקבל בהתאם לתנאי החוק את דמי הלידה. המבוטחות שעבורן דמי הלידה רלוונטיים הן:
- עובדת עצמאית המועסקת בישראל (לרבות עובדות עצמאיות שאינן תושבות ישראל) או עובדת שכירה.
- עובדת שכירה שמועסקת מחוץ לגבולות ישראל, כל עוד היא ומעבידה תושבי ישראל ובלבד ושהיא עובדת מקומית ישראלית או שחוזה העבודה נקשר בישראל. עובדת מקומית ישראלית היא עובדת המועסקת בשלוחה של משרד ממשלתי (נציגות של ישראל בחו"ל) במדינה זרה במעמד ארעי לפי כללי ההעסקה המפורסמים על ידי נציבות שירות המדינה.
- אישה בת 18 לפחות, הנמצאת בשיקום מקצועי או בהכשרה מקצועית במקום שאושר לעניין זה. הכוונה היא למשל לבתי ספר מוכרים לאחיות מעשיות ואחיות מוסמכות או כל מקום שהשיקום וההכשרה ניתנים בו בשיתוף עם משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית) במקצוע הנלמד, בהתאם לתכנית לימודית הנמשכת שישה חודשים רצופים לפחות, 35 שעות בשבוע. כל זה רלוונטי עבור נשים שעבדו כעצמאיות או כשכירות במשך 30 יום ברציפות לכל הפחות לפני היום שבו הפסיקו את עבודתן.
מה הם תנאי הזכאות לדמי לידה?
דמי הלידה ישולמו לפי הפירוט הבא:
- דמי לידה מקסימליים עבור 14 שבועות ישולמו ליולדת ששולמו עבורה דמי ביטוח במשך עשרה חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום שבו עזבה את מקום עבודתה במהלך ההיריון או 15 חודשים מתוך 22 החודשים לפני מועד זה.
- מחצית מדמי הלידה עבור שבעה שבועות ישולמו ליולדת ששולמו עבורה דמי ביטוח עבור חצי שנה מתוך 14 החודשים שלפני היום בו עזבה את מקום עבודתה במהלך ההיריון.
- לעובדות עצמאיות יובאו בחשבון אך ורק תקופות שבהן עבדו ושילמו דמי ביטוח. אי לכך, כדי שהזכות לקבלת דמי לידה לא תישלל, על העובדת העצמאית להסדיר את חובותיה לביטוח הלאומי בטרם תפסיק את עבודתה.
- העובדת העצמאית יכולה לבצע פעולות שונות הנחוצות לתחזוקת העסק במהלך תקופת הלידה ואחריה, מבלי לחשוש שתהיה לכך השפעה על גובה דמי הלידה המגיעים לה. יחד עם זאת, עליה לפנות לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים שלה, על מנת לברר את הנושא לעומק.
כיצד מגישים את התביעה?
כדי לקבל את דמי הלידה, בשלב הראשון יש למלא טופס תביעה לדמי לידה ואת הטופס החתום יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי במקום המגורים של המבוטחת.
את התביעה ניתן להגיש בתיבת השירות של הסניף, אבל גם בפקס ובדואר. בנוסף, ניתן למלא את טופס התביעה באופן מקוון, אם כי האפשרות המקוונת רלוונטית רק לנשים לאחר הלידה.
לטופס התביעה יש לצרף מספר מסמכים נוספים להלן:
- אם העובדת שכירה, עליה לבקש מהמעסיק שלה לאשר את הפרטים על שכרה בעשרת החודשים שקדמו למועד הפסקת עבודתה ואת הפרטים הנוגעים לחודשי עבודתה במקום העבודה בטופס הבקשה. אם המבוטחת עבדה במספר מקומות עבודה או אצל מספר מעסיקים, עליה להמציא לכל אחד ואחד מהם טופס תביעה נפרד.
- אם העובדת לא עבדה אצל המעסיק האחרון 15 חודשים מתוך 22 או 10 חודשים מתוך ה-14 שקדמו ליום הפסקת העבודה, אך יש לה תקופות עבודה שבהן עבדה אצל מעסיקים קודמים, באפשרותה לצרף לטופס התביעה את תלושי השכר ממקומות העבודה הקודמים, על מנת שניתן יהיה לבדוק את זכאותה לדמי לידה.
- אם הלידה התרחשה בבית או בחו"ל, יש לצרף אישור מבית החולים על הלידה לטופס התביעה.
- אם בשל שביתה, תאונה, מחלה או סיבה שאינה תלויה בה, לא קיבלה העובדת שכר מלא בשלושת החודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה בהיריון, עליה לפרט מדוע לא קיבלה שכר מלא ומתי במכתב מיוחד וכן יהיה עליה לצרף את האישורים הדרושים להוכחת דבריה.
- עובדת עצמאית צריכה לציין בטופס לאיזה סניף ביטוח לאומי היא משלמת את דמי הביטוח וכן יהיה עליה לציין את התאריך שבו החלה לעבוד כעצמאית. בנוסף, עליה לספק תצהיר בנוגע לתאריך האחרון שבו עבדה.
- מבוטחת שהייתה בשלושת החודשים שקדמו לראשון בחודש שבו הפסיקה את עבודתה בשיקום מקצועי או בהכשרה מקצועית, צריכה להציג לפקיד התביעות אישור ממשרד התעשייה המסחר והתעסוקה או ממשרד הבריאות על מקום השיקום או ההכשרה ועל זמן השיקום או ההכשרה.
- חיילת שעזבה את השירות הצבאי תצטרך להציג לפקיד התביעות תעודת שחרור מצה"ל או לחילופין פנקס מילואים.
- עובדות בעלות דרכון זר ועובדות זרות שאינן בעלות תעודת זהות ישראלית, יצטרכו לצרף לטופס התביעה, אישור על ניהול חשבון בנק.
שיעורי דמי הלידה
דמי הלידה יועברו לחשבון הבנק של הזכאית בתשלום אחד בלבד. מדובר על גמלה מחליפת שכר הנקבעת בהתאם להכנסת היולדת, אך ישנה תקרה לגובה הגמלה, בגובה ההכנסה המרבית לתשלום של דמי ביטוח לעובדת עצמאית ולעובדת שכירה, כפי שהיה בחודש שקדם ליום בו הפסיקה את עבודתה. נכון להיום עומד סכום דמי הלידה המקסימלי ליום על 1459.5 שקלים.
ניכויים מדמי הלידה
מדמי הלידה ינוכו מס הכנסה, דמי ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי לפי השיעור הקבוע בחוק. כמו כן אם קיים חוב בחשבון דמי הביטוח, המוסד לביטוח לאומי רשאי לזקוף את דמי הלידה על חשבון החוב. מעבר לזה, המוסד לביטוח לאומי יכול לשלול את הזכות לקבלת חלק מדמי הלידה או את כל הסכום מיולדות שעובדות שלא במשק ביתן במהלך התקופה שמשולמים להן דמי הלידה.